דבר אלוהים ♦ תנ"ך לעומת כתבים אחרים

תנ"ך נגד הקוראן

מוחמד נולד בשנת 570 לספירה בשבט קוריש, ולפני שהגיע לגיל 7, שני הוריו מתו. בסביבות גיל 40, הוא התחיל לקבל גילויים מהמלאך גבריאל, הוא שינן את התורות ואז הוא הכתיב אותן לאחרים כדי ליצור את הקוראן.

גם התנ"ך וגם הקוראן מדברים על כמה דמויות שחיו בעבר, כמו אדם, אברהם, משה, דוד, ישו ועוד רבים אחרים. עם זאת, הנצרות והאסלאם נותרו כה שונים עד שלא ניתן להתאים אותם. ישוע המשיח הוא היסוד של הנצרות והאלוהות שלו היא אחת התורות החשובות ביותר של התנ"ך. אבל עבור האיסלאם, ישוע הוא רק נביא, ללא כל תכונות אלוהיות. לכן, נוצרים ומוסלמים לא יכולים להסכים בנושא זה, כי בעוד שהנוצרים יעבדו את ישוע המשיח כאלוהים, המוסלמים יילחמו כדי להכחיש ולהרוס את הטענה הזו. הקוראן אומר בצורה ברורה מאוד שאלוהים עומד נגד כל מי שמאמין שלישוע יש טבע אלוהי.

גם לידתו וחייו המוקדמים של ישוע מתוארים בצורה שונה מאוד על ידי התנ"ך והקוראן. גם צליבתו ותחייתו של ישוע סותרת על ידי הקוראן. אבל, כאשר בוחנים את כתבי היד של הברית החדשה, ממצאים ארכיאולוגיים וכתבים של מנהיגי הכנסייה המוקדמים, אנו יכולים להבין שהדיווחים התנ"כיים אומרים את האמת על ישוע. בעוד שהברית החדשה התגלתה כאמינה ביותר מבחינה היסטורית, קווי הדמיון בין הקוראן לכתבים האפוקריפיים כמו הבשורה של פסאודו מתיו ובשורת תומאס מעידים על כך שמוחמד השתמש באלה כמקור השראה.

היבט מעניין נוסף הוא לגבי חיי המשיח. גם התנ"ך וגם הקוראן מאשרים שישוע ביצע הרבה ניסים במהלך חייו. יתרה מכך, מוחמד בקוראן קובע כי נביאי אלוהים מאושרים על ידי הניסים שהם עושים. אבל הקוראן לא מזכיר שום נס שעשה מוחמד. מוחמד עצמו מסרב לעשות ניסים כאשר עמו מבקשים ממנו. כמו כן, התארים שהקוראן נותן לישו גבוהים בהרבה מאלו של מוחמד. ישוע מוזכר בקוראן כ"משיח", "דבר אלוהים", "רוח אלוהים", "נאום האמת" ואחרים גם כן. לכן, כאשר משווים את ישו למוחמד, אפילו הקוראן מציע לישוע מקום גבוה יותר.

גם ישו וגם מוחמד נחשבים כמודלים לאנשים שעוקבים אחר תורתם. חייהם נתנו השראה למיליוני אנשים והם ממשיכים לעשות זאת. תורתם נחשבת שווה ערך לדבר אלוהים. אבל חייהם של ישו ומוחמד היו שונים מאוד.

למוחמד היו מאבקים עם רכוש שדים. כמה מהם הוזכרו בספרים מוסלמים. בעצמו הודה באחד מהם כרכוש שטני ברור, אך מאוחר יותר הוא נסלח על ידי אללה. הוא התחיל להטיף במכה ואחרי שלוש עשרה שנים טס למדינה, אירוע המכונה "היג'ירה" על ידי האיסלאם. שם הוא צבר כוח ועבר ממסר של סובלנות למסר של חוסר סובלנות לכופרים. היו לו גילויים שזיכו את התקפותיו על כופרים ואת החרמת סחורתם. הוא הפיץ את האסלאם במזרח התיכון בכוח וגם קרא להרוג את האנשים שהיו נגד תורתו.

בניגוד למוחמד, לישו היו חיים אחרים לגמרי. ישוע מעולם לא נשלט על ידי שדים, אך במקום זאת הוא הוכיח שיש לו את כל הסמכות עליהם. כמו כן, ישוע לא לימד להכריח אנשים להאמין בו וללכת אחריו. תלמידי ישוע הטיפו את דבריו לאחרים, אך לא השתתפו במלחמה כלשהי לשכנע אחרים באמצעות כלי נשק.

גם הנוצרים וגם המוסלמים רואים את ספר הקודש שלהם כמושלם וללא שגיאות. אבל למעשה, שני כתבים סותרים לא יכולים להיות שניהם נכונים. למרות שגם התנ"ך וגם הקוראן מלמדים אחרים לחיות חיים קדושים, השיטות המשמשות ונתיבות הישועה שונות כל כך עד שאין דרך ליישב ביניהן.

ישוע אמר שהוא הבן של אלוהים ואין דרך אחרת לאלוהים אלא דרכו. הוא מת כקורבן על חטאי העולם וקם מהמתים ביום השלישי, והוכיח שכל מה שאמר היה נכון. תלמידיו לקחו את המסר שלו לעולם, ואמרו שאין דרך אחרת לישועה אלא באמצעות ישוע המשיח. לאחר חצי מאה, מוחמד הביא אלטרנטיבה, בטענה שקיבל אותה באמצעות גילויים מרובים. למרות שהוא מכיר בישוע כגבוה ממנו, הוא עדיין מחשיב שתורתו נכונה, וכל העולם צריך להקשיב לו במקום להקשיב לישו.

קח זמן לקרוא את המאמרים הבאים ולהבין את ההבדלים בין הקוראן לתנ"ך. שקול את הראיות והבין מדוע התנ"ך עומד כדבר האלוהים האמיתי והיחיד!